#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקטז. נטלו ליסטים חמורו ונתנו לו חמור שנטלו מאחר. מה הדין להו""א ולמסקנא ומדוע 1) בליסטים גוי 2) בליסטים ישראל? "	"1) להו""א הרי הוא שלו מפני שנתייאשו הבעלים. למסקנא אינו שלו מפני שהבעלים אינם מתייאשים שהדיינים הגוים דנים בגאוה<br>ובכח.<br>2) להו""א אינו שלו מפני שהבעלים אינם מתייאשים שסוברים שיעמידו את הליסטים בדין. למסקנא הרי הוא שלו מפני שדייני ישראל רק אומרים ופרש""י צא ותן לו, ואין חובטין במקלות . לשון אחר שאומרים לנגזל מי יימר כדקאמרת הבא עדים שנגנבו ממך."	"ב""ק קיד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקיז. האם הבעלים מתייאשים בגנב או בגזלן 1) בסתם 2) בשמענו שהתייאשו? 	"1) לת""ק בגנב מתייאשים ובגזלן לא. לר""ש בגזלן מתייאשים ובגנב לא. לרבי גנב כגזלן דר""ש דמתייאש.<br>2) לעולא לכו""ע מתייאשים  <sup>רב</sup>. לרבה גם בזה נחלקו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רב.  רש""י גרס דיאוש כדי קני. והרשב""א  (ד""ה אמר עולא)  חלק ופירש שלעולא קונה רק ביאוש ושינוי השם כמו שיש כאן או ביאוש ושינוי רשות, ורבה סבר שיאוש בגזלן אליבא דרבנן ויאוש בגנב אליבא דר""ש אינו יאוש גמור ולכן אינו קונה אף עם שינוי השם או שינוי רשות.</span>"	"ב""ק קיד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקיח. מדוע האמינו לקטן שמסיח לפי תומו 1) שמכוורת זו פרחו הדבורים<br>2) שהטבילוהו לתרומה 3) שאמו לא נבעלה לעכו""ם? "	"1) רב יהודה אמר שמואל תירץ שהבעלים מרדפים אחריהם קודם דיבור הקטן שרגלים לדבר ששלהם הם. רב אשי תירץ ששאני נחיל של דבורים דקנין דרבנן הוא <sup>רג</sup>.<br>2) בתרומה בזה""ז שהיא דרבנן.<br>3) בשבויה הקלו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רג.  ונחלקו האחרונים אם התירוצים חולקים.</span>"	"ב""ק קיד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקיט. המכיר כליו ביד אחר והוא אינו עשוי למכור כליו 1) מה הדין ומדוע 2) מדוע לא יכול הלוקח לטעון להציל נתכוונתי ולהשיב אבידה? 	"1) אם עדיין לא התייאש ומחתרת חתורה בתוך ביתו ובני אדם שלנו בתוך ביתו יצאו וחבילות של כלים על כתפיהם ויצא שם גניבה בעיר, ישבע לו לוקח כמה נתן ויחזיר לו כליו ויטול מה ששילם מפני תקנת השוק. ואם אחד מהתנאים הנ""ל לא התקיים א""צ להחזיר שנחוש שאולי מכר לאחר ולקחם זה ממנו.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה מכיר) דאין יכול הלוקח לטעון להציל נתכוונתי ולהשיב אבידה דמיירי שהיה יכול לתבוע מבני אדם שלנו בתוך ביתו אפילו לא היה זה קונה אותם. ועי""ל דלא שייך למימר הכי כלל שהרי הלוקח טוען שקנה מאדם אחר נאמן ולא מאותם שלנו בתוך ביתו."	"ב""ק קיד: - קטו. ותוס'"		
